פסק-דין בתיק ה"פ 000647/02

(א)    הסכם קומבינציה, מיום 21.7.94 (להלן:- " הסכם הקומבינציה") (נספח "א" לתובענה), שלפיו מכר ישעיהו פייגנבאום תאני (להלן:- " המנוח") למשיבה 1 (להלן:- " החברה") חלק מזכויותיו במקרקעין הידועים כחלקה 84 בגוש 7658 ברעננה (להלן:- " המקרקעין") הופר על-ידי החברה, בוטל כדין על ידי המנוח ויש למחוק את הערת האזהרה שנרשמה לטובת החברה, ביום 11.4.99, מכוח ההסכם.

(ב)    הסכם שנחתם בין המנוח לחברה, בחודש מרץ 1999 (להלן:- " הסכם 1999"), ושלפיו מכר המנוח את יתרת זכויותיו במקרקעין, היה נגוע במעשה מרמה ועושק. החברה גם הפרה אותו באופן שהצדיק ביטולו על ידי המנוח, והמנוח ביטל אותו כדין.

(ג)    ייפוי הכוח הנוטריוני שנתן המנוח למשיב 2 (להלן:- " אוקן"), ביום 25.3.99, למימוש זכויות החברה במקרקעין על-פי הסכם 1999 הנ"ל, בטל, ואין כל תוקף משפטי לכל פעולה שעשה אוקן על סמך ייפוי הכוח.

(ד)    חוזה, מיום 24.3.99, שלפיו מכרה החברה למבקשת 2 (להלן:- " המבקשת") אולם בשטח של 280 מ"ר בבניין שאותו התחייבה לבנות על חלקות 510 ו-115 בגוש 6586 ברחוב אחוזה ברעננה (להלן: - "הסכם רכישת המשרדים"), היה נגוע במעשה מרמה והטעיה, הופר על ידי החברה, ובוטל כדין על ידי המבקשת.

(ה)   המשיבה 3 (להלן:- " שולץ")לא רכשה זכות מזכויות המנוח במקרקעין על פי הוראות הסכם שנחתם בינה לבין החברה, ביום 3.11.99 (להלן: - " הסכם שולץ"), בו התיימרה החברה למכור לשולץ את מרבית זכויות המנוח במקרקעין.

(ו)    הערת אזהרה שנרשמה ביום 4.11.99 מכוח הסכם שולץ על זכויות המנוח במקרקעין, נרשמה שלא כדין, ויש להורות על מחיקתה.

(ז)    הערת אזהרה, שנרשמה ביום 15.8.01, על זכויות המנוח במקרקעין בגין התחייבות שולץ למשיב 4 (להלן:- " הבנק") לרישום משכנתה להבטחת החזר הלוואה שנטלה מהבנק, נרשמה שלא כדין, ויש להורות על מחיקתה.

2.          הרקע

בשל ריבוי הטענות ומורכבותן, אפרט הן את הרקע על-פי התובענה והן את טענות המשיבים - באריכות מה.

טענות המבקשים על-פי התובענה

(א)       החברה היא חברה פרטית, ואוקן הוא מנהלה ומחזיק ברוב מניותיה.

המנוח, יליד 1914, שהלך לעולמו, למרבה הצער (תוך כדי ניהול ההליכים בתיק זה) ביום 26.11.04, היה רשום כבעלים של 60,000/314,744 חלקים במקרקעין.

המבקשת היא בתו של המנוח.

(ב)       ביום 21.7.94 התקשר המנוח, ביחד עם בעלים משותפים נוספים במקרקעין, שביניהם אחיו (שהחזיקו, כולם יחדיו, ב-120,000/314,744 חלקים נוספים במקרקעין, ושלהלן יכונו:- " הבעלים המשותפים"), מצד אחד, עם החברה, מצד שני, בהסכם הקומבינציה הנ"ל, שלפיו רכשה החברה 75% מזכויותיהם במקרקעין (ובסך הכל 135,000/314,744), ובתמורה התחייבה לספק להם שירותי בניה על יתרת המקרקעין שנותרה בבעלותם; כן התחייבה החברה לשלם לבעלים המשותפים סך 240,000 דולר, שמתוכם שולמו למנוח 80,000 דולר, כחלקו היחסי בזכויות. לטענת המבקשים, שווי הזכויות בחלקו של המנוח במבנה שהתחייבה החברה לבנות על המקרקעין נאמד בכ-2 מיליון דולר.

(ג)         בחלוף מספר שנים מחתימת הסכם הקומבינציה, עלו נישואי המבקשת על שרטון; היא נדרשה לגייס כספים למימון הליכי הגירושין, ואביה נאות לסייע לה באמצעות מכירת זכויותיו הנותרות במקרקעין (15,000/314,744 חלקים, ולהלן:- " הזכויות הנותרות") והעברת התמורה לידיה. המבקשת פנתה לאוקן, והציעה לו שהחברה תרכוש מהמנוח את הזכויות הנותרות (שממילא לא נעשה בהן כל שימוש בשל העובדה שעיסקת הקומבינציה נקלעה למבוי סתום). אוקן הביע נכונות עקרונית לרכוש הזכויות הנותרות ובין הצדדים התנהל מו"מ, שכבר במהלכו החלה החברה להעביר למבקשת סכומי כסף במזומן על חשבון התמורה.

בשלב מסוים, משלא היה בידי החברה די מזומנים כדי להמשיך לשלם את יתרת התמורה, הציע אוקן למבקשים לבצע עיסקת חליפין, שבמסגרתה שולם חלק התמורה בנכסי מקרקעין שונים, ובהם דירה ומשרדים.

בתום המו"מ, הסכימו הצדדים כי התמורה עבור הזכויות הנותרות תכלול:

1.       מימון רכישת דירת מגורים המצויה ברחוב שפינוזה ברעננה (להלן:- " הדירה"), הידועה גם כחלקה 37 בגוש 6579. החברה מימנה את רכישת הדירה עבור בעלה דאז של המבקשת, מר אבי דרור (להלן:- " מר דרור"), שהתקשר, ביום 2.9.98, עם חברת סופראקטיב חברה לבניין והשקעות (ישראל) בע"מ וא.ג.ל חברת הביצוע לישראל בע"מ, בחוזה לרכישת הדירה, תמורת 160,000 דולר (נספח "ה" לתובענה), וזאת במסגרת הסדר חלוקת הרכוש שסיים את נישואי המבקשת עמו;

2.       שטח משרדים בגודל 300 מ"ר (להלן:- " המשרדים"), שאמור היה להיבנות על ידי החברה במבנה שבפינת הרחובות ארלוזרוב ואחוזה ברעננה (להלן:- " המבנה"). שווי המשרדים הוערך על ידי אוקן בסך 750,000 דולר (על-פי חישוב של 2,500 דולר למטר). שטח המשרדים הוקטן בשלב מאוחר יותר ל-280 מ"ר בתמורה ל-40,000 דולר נוספים ששולמו למבקשת על חשבון סכום שהיה אמור להיות משולם למנוח (התייחסות לכך תובא להלן);

3.       סך של 120,000 דולר במזומן;